Le texte Le vocabulaire Les révisions
Mena'hoth
Daf 11b
וְהָתַנְיָא (רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר) קוֹמֶץ לְבוֹנָה שֶׁחָסַר כָּל שֶׁהוּא פָּסוּל תְּנִי קוֹרֶט לְבוֹנָה שֶׁחָסַר כָּל שֶׁהוּא פָּסוּל וְאִיבָּעֵית אֵימָא כָּאן בִּלְבוֹנָה הַבָּאָה עִם הַמִּנְחָה כָּאן בִּלְבוֹנָה הַבָּאָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ
Traduction
The Gemara asks: But isn’t it taught in a baraita that Rabbi Shimon says: A handful of flour or frankincense that was decreased by any amount from its full measure is disqualified? The Gemara answers that one should teach the baraita as follows: A pinch of frankincense that was decreased by any amount is disqualified. And if you wish, say instead that here, the first cited statement of Rabbi Shimon, is referring to the case of frankincense that comes with a meal offering, and this frankincense is disqualified only when there is less than a pinch, whereas there, the second statement of Rabbi Shimon, is referring to the case of frankincense that comes by itself. Such frankincense is disqualified if it comprises any less than its full measure.
Rachi non traduit
והתניא הקומץ את הלבונה כו'. כמדומה לי דאיירי בה ר' שמעון כו' קפריך מינה לרבי שמעון:
לבונה הבאה עם המנחה. אם חסרה בשעת הקטרה כשרה לר''ש כדיליף לקמיה (סמוכה בסוגי' זו) מכל הלבונה אשר על המנחה והאי דקתני חסר כל שהו פסול בלבונה הבאה בפני עצמה כגון האומר הרי עלי לבונה יביא מלא קומץ לבונה על המזבח בפ' האומר הרי עלי עשרון (לקמן מנחות קו:) דהתם ודאי חסר פסול דלא כתיב ביה ואת כל הלבונה דילפינן מינה לקמן כל אפילו כל שהוא:
Tossefoth non traduit
קומץ ולבונה שחסר כו'. בכל דוכתי משמע דשיעור לבונה כקומץ ולקמן בפרק בתרא (מנחות דף קו:) גמר דלבונה לא יפחות מן הקומץ דכתיב והרים ממנו בקומצו מסלת המנחה ומשמנה ואת כל הלבונה מקיש לבונה להרמה דמנחה מה הרמה דמנחה קומץ אף לבונה קומץ ולבונה באה בבזיכין שני קמצים יליף לה בת''כ בג''ש דנאמר כאן אזכרתה וגבי קומץ אזכרתה מה להלן מלא הקומץ אף כאן מלא הקומץ והיינו שני קמצים מלח הקומץ לסדר זה ומלא הקומץ לסדר זה:
אָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר יוֹסֵף אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן שָׁלֹשׁ מַחְלוֹקֹת בַּדָּבָר רַבִּי מֵאִיר סָבַר קוֹמֵץ בַּתְּחִילָּה וְקוֹמֵץ בַּסּוֹף וְרַבִּי יְהוּדָה סָבַר קוֹמֶץ בַּתְּחִילָּה וּשְׁנֵי קְרָטִין בַּסּוֹף וְרַבִּי שִׁמְעוֹן סָבַר קוֹמֶץ בַּתְּחִילָּה וְקוֹרֶט אֶחָד בַּסּוֹף
Traduction
Rabbi Yitzḥak bar Yosef says that Rabbi Yoḥanan says: There are three disputes of tanna’im with regard to the matter. Rabbi Meir holds that the priest must remove a handful at the beginning, and ultimately the entire handful must be burned upon the altar. And Rabbi Yehuda holds that the priest must remove a handful at the beginning, and ultimately at least two pinches from it must be burned upon the altar. And Rabbi Shimon holds that the priest must remove a handful at the beginning and ultimately at least one pinch from it must be burned upon the altar.
Rachi non traduit
רבי מאיר. סתם מתניתין דקתני חיסר לבונתה פסולה:
קומץ בתחלה. בשעת קמיצה בעינן שיהיה בכלי מלא קומץ לבונה ובהא כולהו מודו דמתחילה בעי קומץ וכדילפינן מג''ש בפ' האומר הרי עלי עשרון (שם דף קו:):
וקומץ בסוף. בשעת הקטרת לבונה שלא תחסר:
רבי יהודה סבר. אי הוה כתב כל משמע דאפי' קורט אחד דכל משמע כל שהוא כמו אין לשפחתך כל (מלכים ב ד):
וּשְׁלָשְׁתָּן מִקְרָא אֶחָד דָּרְשׁוּ וְאֵת כָּל הַלְּבוֹנָה אֲשֶׁר עַל הַמִּנְחָה רַבִּי מֵאִיר סָבַר עַד דְּאִיתָא לִלְבוֹנָה דְּאִיקְּבַעָה בַּהֲדֵי מִנְחָה מֵעִיקָּרָא וְרַבִּי יְהוּדָה סָבַר כָּל וַאֲפִילּוּ חַד קוֹרֶט אֶת לְרַבּוֹת קוֹרֶט אַחֵר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אֶת לָא דָּרֵישׁ
Traduction
And all three of them interpret a single verse differently. The verse states: ''And he shall take up from there his handful, of the fine flour of the meal offering, and of the oil of it, and [ve’et] all the frankincense that is upon the meal offering, and shall make it smoke upon the altar'' (Leviticus 6:8). Rabbi Meir holds that one may not make the offering smoke upon the altar unless there remains the entire measure of frankincense that was initially fixed together with the meal offering. And Rabbi Yehuda holds that when the verse states: ''All [kol],'' it is referring to any part of the frankincense, even a single pinch, as kol can mean any amount (see II Kings 2:4). And when the verse states: ''Et,'' this serves to includ-e another pinch. Accordingly, at least two pinches must remain to be burned upon the altar. And Rabbi Shimon interprets the word ''all'' in the same manner as does Rabbi Yehuda, but he does not interpret and derive a halakha from the term ''et,'' and he therefore holds that only one pinch must remain to be burned.
Rachi non traduit
את לרבות קורט אחר. הרי הוא שנים:
את לא דריש. וכל משמע ליה כל דהו כר' יהודה:
Tossefoth non traduit
ר' יהודה סבר כל ואפי' חד קורט. משמע הכא דרבי יהודה סבר דהלבונה כולה לבונה משמע וה''נ אית ליה בפ''ק דבכורות (דף ג.) בכור כוליה בכור משמע כתב רחמנא כל דאפי' כל שהוא ותימה דבפרק כסוי הדם (חולין פח.) שמעינן ליה לר' יהודה דמו מקצת דמו משמע ושמא משום דכתיב דמו בוי''ו דריש דדם כל דם משמע כתב רחמנא דמו דאפי' מקצת דמו ולפי סברא זו לא יתכן מה שפוסק ר''ת כרבי יהודה דאמר אם יש שם דם שלא הוא פטור מלכסות דהא אמר בבכורות (דף ג:) לית דחש לה להא דר' יהודה דאמר שותפות עובד כוכבים חייבת בבכורה ושמא יש לחלק בין דם לבכור וכמו כן צריך לחלק דלא תקשי ההיא דבכורות אהא דאמר פרק אלמנה ניזונית (כתובות צז:) לית דחש לה להא דר''ש דאמר מקצת כסף ככל כסף ובשמעתין משמע דאית ליה לר''ש הלבונה כולה לבונה והא דדריש רבי יהודה הכא כולה לבונה וכן לקמן בפ' כל המנחות באות מצה (מנחות דף נו:) דריש כל מום ובריש אלו עוברין (פסחים מג.) לא דריש כל לקמן אפרש בפרק כל המנחות באות מצה (מנחות דף נו:) בע''ה:
ורבי שמעון את לא דריש. פי' לא דריש להא דרשא אבל דלא דריש כלל לא קאמר דשמעינן דדריש את בפ''ק דבכורות (דף ו:) גבי את הגמל דדריש ליה לאסור את חלבו ולקמן בפרק כל המנחות באות מצה (מנחות דף ס:) דדריש ר''ש את המנחה לרבות שאר מנחות להגשה ומש''ה לא מייתי הכא ההיא דשמעון העמסוני כדמייתי לה התם בבכורות על רבנן וכן יש לתרץ מרבי יהודה דדריש הכא את ובפ''ב דסוטה (דף יז.) דריש רבי יהודה צוואות וקבלות מהאלות כר''מ ואליבא דר''מ מסיק התם דאת לא דריש וע''כ כמו כן יאמר לרבי יהודה אלא ודאי לא דריש לההיא דרשא קאמר ומיהו י''ל דר' יהודה את לא דריש ואת דריש והכא כתב ואת כל הלבונה ועוד קשה דר' יוסי הגלילי דריש בפרק שור שנגח ד' וה' (ב''ק מב.) נקי מדמי ולדות אלמא דריש הנאת עורו מאת בשרו כדמשמע התם ובפרק בהמה המקשה (חולין דף ע:) משמע דלא דריש את בגמרא בהמה שמת עוברה כו' דקאמר על מילתיה דר''י הגלילי קלוט במעי קלוטה ליטמא משמע דסבר כרבנן דר''ש דשרו פרק קמא דבכורות (דף ו:) קלוט (במעי קלוטה) ולא דריש אתין ומיהו יש לפרש דפריך בחולין (שם) מקלוט במעי קלוטה שראשו ורובו דומה לאמו דשרי לכ''ע:
וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר יוֹסֵף אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מַחְלוֹקֶת בִּלְבוֹנָה הַבָּאָה עִם הַמִּנְחָה אֲבָל בִּלְבוֹנָה הַבָּאָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ דִּבְרֵי הַכֹּל קוֹמֶץ בַּתְּחִילָּה וְקוֹמֶץ בַּסּוֹף לְהָכִי אִיצְטְרִיךְ אֲשֶׁר עַל הַמִּנְחָה דְּבַהֲדֵי מִנְחָה אִין בִּפְנֵי עַצְמָהּ לָא
Traduction
And Rabbi Yitzḥak bar Yosef further says that Rabbi Yoḥanan says: The dispute between these tanna’im is with regard to frankincense that comes with a meal offering. But with regard to frankincense that comes by itself, everyone, even Rabbi Yehuda and Rabbi Shimon, agrees that the priest must bring a handful at the beginning, and ultimately the entire handful must be burned upon the altar. For this reason it was necessary for the verse to state: ''That is upon the meal offering,'' as this indicates that together with a meal offering, yes, one may burn the frankincense even if there remains only a pinch or two, but with regard to frankincense that comes by itself, one may not burn it if it is in that state.
וְאָמַר רַבִּי יִצְחָק בַּר יוֹסֵף אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מַחְלוֹקֶת בִּלְבוֹנָה הַבָּאָה עִם הַמִּנְחָה אֲבָל בִּלְבוֹנָה הַבָּאָה בְּבָזִיכִין דִּבְרֵי הַכֹּל שְׁנֵי קְמָצִין בַּתְּחִילָּה וּשְׁנֵי קְמָצִין בַּסּוֹף
Traduction
And Rabbi Yitzḥak bar Yosef says that Rabbi Yoḥanan says: The dispute between these tanna’im is with regard to frankincense that comes with a meal offering. But with regard to frankincense that comes in bowls together with the shewbread, everyone, even Rabbi Yehuda and Rabbi Shimon, agrees that there must be two handfuls in the beginning, one handful for each bowl, and ultimately there must also be two handfuls.
Rachi non traduit
בזיכין. מפרש בפרק האומר הרי עלי עשרון (שם דף קו:) דבעי חד קומץ בכל בזך ובזך:
פְּשִׁיטָא מַהוּ דְּתֵימָא כֵּיוָן דְּבַהֲדֵי לֶחֶם אָתְיָא כַּאֲשֶׁר עַל הַמִּנְחָה דָּמְיָא קָא מַשְׁמַע לַן
Traduction
The Gemara asks: Isn’t it obvious that this is the case, as with regard to this halakha the verse does not state the term: All, from which one might derive that it is referring to any part of the frankincense? The Gemara explains: This ruling is necessary, lest you say that since the frankincense in the bowls comes together with bread, i.e., the shewbread, it should be considered as: ''Frankincense that is upon the meal offering'' (Leviticus 6:8), and therefore Rabbi Yehuda and Rabbi Shimon claim that one may sacrifice it even if less than two handfuls remain. Rabbi Yitzḥak bar Yosef teaches us that this is not the case.
Rachi non traduit
פשיטא. דהא לא כתיב בה כל דלישתמע כל שהוא:
כאשר על המנחה דמיא. ולימא נמי דהאי כל הלבונה אשר על המנחה קאי נמי אלבונה דבזיכין ולדרוש בה כל דהו קמ''ל:
פְּלִיגִי בַּהּ רַבִּי אַמֵּי וְרַבִּי יִצְחָק נַפָּחָא חַד אָמַר מַחְלוֹקֶת בִּלְבוֹנָה הַבָּאָה עִם הַמִּנְחָה אֲבָל בִּלְבוֹנָה הַבָּאָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ דִּבְרֵי הַכֹּל קוֹמֶץ בַּתְּחִילָּה וְקוֹמֶץ בַּסּוֹף וְחַד אָמַר כְּמַחְלוֹקֶת בָּזוֹ כָּךְ מַחְלוֹקֶת בָּזוֹ
Traduction
The Gemara notes: Rabbi Ami and Rabbi Yitzḥak Nappaḥa disagree with regard to the case of frankincense that comes by itself. One says that the dispute between the tanna’im with regard to whether or not a handful of frankincense that became lacking may be sacrificed upon the altar applies only with regard to frankincense that comes with a meal offering, but with regard to frankincense that comes by itself, everyone agrees that the priest must remove a handful at the beginning and ultimately the entire handful must be burned upon the altar. And one says: Just as there is a dispute in this case, so too, there is a dispute in that case.
חִיסֵּר לְבוֹנָתָהּ הָא יָתֵיר כְּשֵׁרָה וְהָתַנְיָא יָתֵיר פְּסוּלָה אָמַר רָמֵי בַּר חָמָא כְּגוֹן שֶׁהִפְרִישׁ לָהּ שְׁנֵי קְמָצִין
Traduction
§ The mishna teaches that if the priest decreased its frankincense beyond its appropriate measure, the meal offering is unfit. The Gemara infers from this statement that if he increased its frankincense, it is fit. The Gemara asks: But isn’t it taught in a baraita that if he increased its frankincense the meal offering is disqualified? Rami bar Ḥama said: The baraita rules that the meal offering is disqualified in a case where he separated two handfuls of frankincense for the meal offering and placed both of them onto the meal offering.
Rachi non traduit
שהפריש לה שני קמצים. פסולה דיותר מדאי ריבה:
Tossefoth non traduit
כגון שהפריש לה שני קמצים. וא''ת והיאך קדשי אי בבת אחת האמרינן בפרק התודה (לקמן מנחות עח:) תודה ששחטה על שמונים חלות לא קדשו לר' יוחנן ואי בזה אחר זה האמרי' בקדושין בפ''ב (דף נ:) דכל שאינו בזה אחר זה אפי' בבת אחת אינו והכא כיון דליתיה בבת אחת כל שכן בזה אחר זה וי''ל כגון דאמר יקדש קומץ אחד מתוך שני קמצים כדאמר בפרק התודה (שם) הכל מודים היכא דאמר ליקדשו ארבעים מתוך שמונים דקדישי:
כגון שהפריש לה שני קמצין. בלשון אחד פי' בקונטרס דההיא דקתני פסולה שהפריש לה שני קמצין ואי אפשר לומר כן דלעיל משמע דבהפריש לה שני לוגין יש לי להכשיר יותר הואיל והאי חזי ליה והאי חזי ליה וה''ה הכא שיש להכשיר יותר בהפריש לה שני קמצים מבקומץ וחצי ועוד דקאמר בסמוך הפריש שני קמצים ואבד אחד מהן קודם קמיצה לא הוקבעו פירוש וכשרה אבד לאחר קמיצה הוקבעו והויא יתירה ופסולה והשתא כיון דבלא אבד פסולה אמאי נקט אבד על כן נראה דבלא אבד כשרה דתרוייהו חזו לה ואבד לאחר קמיצה:
וְאָמַר רָמֵי בַּר חָמָא הִפְרִישׁ לָהּ שְׁנֵי קְמָצִין וְאָבַד אֶחָד מֵהֶן קוֹדֶם קְמִיצָה לֹא הוּקְבְּעוּ אַחַר קְמִיצָה הוּקְבְּעוּ
Traduction
And Rami bar Ḥama says: In a case where one separated two handfuls of frankincense for the meal offering and subsequently lost one of them, if it was lost before the removal of the handful of the meal offering, the additional frankincense was not fixed with the meal offering, and therefore it does not disqualify the meal offering. But if this occurred after the removal of the handful of the meal offering, since both handfuls were already fixed with the meal offering, it is disqualified, as he increased its frankincense by a large amount.
Rachi non traduit
קודם קמיצה. נאבד לא הוקבעו עם המנחה וכשרה:
הוקבעו. והוי כיתר ופסולה:
וְאָמַר רָמֵי בַּר חָמָא הִפְרִישׁ אַרְבָּעָה קְמָצִין לִשְׁנֵי בָּזִיכִין וְאָבְדוּ שְׁנַיִם מֵהֶן קוֹדֶם סִילּוּק בָּזִיכִין לָא הוּקְבְּעוּ לְאַחַר סִילּוּק בָּזִיכִין הוּקְבְּעוּ
Traduction
And Rami bar Ḥama says: In a case where one separated four handfuls of frankincense for placement in the two bowls that accompany the shewbread, and two of them were subsequently lost, the halakha depends on when they were lost. If they were lost before the removal of the bowls from the Table of the shewbread, then the additional frankincense was not yet fixed with the shewbread, and the frankincense remains fit for sacrifice. But if they were lost after the removal of the bowls, then all four handfuls were already fixed with the shewbread, and therefore the frankincense is disqualified.
הָא תּוּ לְמָה לִי הַיְינוּ הָךְ
Traduction
The Gemara asks: Why do I also need this? This statement of Rami bar Ḥama is identical to that previous statement, as the burning of the frankincense permits the shewbread for consumption just as the frankincense permits the meal offering for consumption. Consequently, the removal of the bowls of frankincense is comparable to the removal of the handful from a meal offering.
Rachi non traduit
היינו הך. דהא פשיטא לן דסילוק בזיכין כקומץ דמנחה:
מַהוּ דְּתֵימָא כֵּיוָן דִּבְרִיר קוֹמֶץ דִּידַהּ כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ זְמַנָּהּ לְפוֹרְקָהּ כְּמַאן דִּפְרִיקָה דָּמְיָא קָא מַשְׁמַע לַן
Traduction
The Gemara explains: The last statement of Rami bar Ḥama is necessary, lest you say that since the handful of frankincense of the shewbread is already considered designated for burning, as it is placed in a separate bowl and burned in its entirety, then once the time arrives for removing the bowls from upon the Table of the shewbread, it is considered as though the bowls were already removed, and the shewbread should therefore be disqualified on account of the additional frankincense. Therefore, Rami bar Ḥama teaches us that the additional handfuls disqualify the shewbread only if they were inside the bowls at the time of their actual removal from the Table.
Rachi non traduit
שהגיע זמנה. דקרבן מוספין:
כמאן דפריקה דמיא. ואם אבד לאחר המוספין אימא הוקבעו כבר ופסלה קמ''ל כ''ש. ל''א ולא שמעתי כגון שהפריש לה שני קמצין כשרה דאמרינן זיל לגביה דהאי חזי ליה זיל לגביה דהאי חזי ליה לא הוקבעו וכשרה דלא קרינא ביה פרט לשחסרה אפי' לר''מ דפסיל בחיסור לבונה הוקבעו והוי חיסור לבונתה בשעת הקטרה ופסול לר' מאיר:
מַתְנִי' הַקּוֹמֵץ אֶת הַמִּנְחָה לֶאֱכוֹל שְׁיָרֶיהָ בַּחוּץ אוֹ כְּזַיִת מִשְּׁיָרֶיהָ בַּחוּץ לְהַקְטִיר קוּמְצָהּ בַּחוּץ אוֹ כְּזַיִת קוּמְצָהּ בַּחוּץ אוֹ לְהַקְטִיר לְבוֹנָתָהּ בַּחוּץ פָּסוּל וְאֵין בּוֹ כָּרֵת לֶאֱכוֹל שְׁיָרֶיהָ לְמָחָר אוֹ כְּזַיִת מִשְּׁיָרֶיהָ לְמָחָר לְהַקְטִיר קוּמְצָהּ לְמָחָר אוֹ כְּזַיִת מִקּוּמְצָהּ לְמָחָר אוֹ לְהַקְטִיר לְבוֹנָה לְמָחָר
Traduction
MISHNA: With regard to one who removes a handful from the meal offering with the intent to partake of its remainder outside the Temple courtyard or to partake of an olive-bulk of its remainder outside the Temple courtyard, to burn its handful outside the Temple courtyard or to burn an olive-bulk of its handful outside the Temple courtyard, or to burn its frankincense outside the Temple courtyard, in all these cases the offering is unfit, but there is no liability for karet for one who partakes of it. If one had the intent to partake of its remainder on the next day or to partake of an olive-bulk of its remainder on the next day, to burn its handful on the next day or to burn an olive-bulk of its handful on the next day, or to burn its frankincense on the next day,
Rachi non traduit
מתני' לאכול שיריה בחוץ. חוץ לעזרה:
או להקטיר קומצה בחוץ. דמחשבה פוסלת בין שחישב לאכילת אדם בין שחישב על אכילת מזבח כגון הקטרה דכתיב ביה גבי מחשבה (ויקרא ז':י''ח) ואם האכל יאכל מבשר זבח שלמיו ביום השלישי כו' ואמר בתורת כהנים יכול כמשמעו שאם אכל ממנו ביום שלישי יהא נפגל ת''ל המקריב אותו בשעת הקרבה נפגל ואינו נפגל בשלישי אלמא במחשבה מיירי שחישב לאכול ממנו בשלישי וכתיב אם האכל יאכל בשתי אכילות הכתוב מדבר באכילת אדם ואכילת מזבח:
פסול. דמחשבת חוץ למקומו פוסלת דאמר בת''כ יכול לא תפסל מחשבת חוץ למקומו כשהוא אומר בפרשת קדושים תהיו אם האכל יאכל ביום השלישי אם אינו ענין לחוץ לזמנו דהא כתביה בצו את אהרן האוכלת ממנו עונה תשא תנהו ענין לחוץ למקומו חוץ לזמנו בהכרת ואין חוץ למקומו כרת ואי קשיא הא כתב גבי חוץ למקומו בקדושים תהיו ואוכליו עונו ישא ונכרתה וגו' ההוא מוקמינן לה בכריתות בפ''ק (דף ה.) לכרת דנותר בגזירה שוה דקודש קודש ואי קשיא אמאי לא תנא נמי כזית מלבונתה תריץ הך סתמא כרבנן דאמרי לעיל דלבונה כשרה בקורט אחד הלכך לא תנא כזית:
למחר. דהיינו חוץ לזמנו דמנחה אינה נאכלת אלא ליום ולילה ואיתקש לחטאת ואשם ובחטאת ואשם אמר בת''כ גבי תודה מנין לרבות חטאת ואשם דיאכל ביום קרבנו תלמוד לומר זבח ובשר זבח תודת שלמיו וגו' (ויקרא ו):
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source